ב-16 במאי 1993 נכנס לתוקפו חוק חובת מכרזים ותוקנו התקנות ליישום החוק.
ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל קיים לכל אורך תהליך החקיקה פעילות נמרצת, אשר כללה הכנת ניירות עמדה לצד קיום פגישות עם בכירי האוצר, שרים וחברי כנסת - והביאה, בסופו של יום, להתקנתו של סעיף 5 א' לתקנות.
הסעיף פוטר את משרדי הממשלה מחובת קיום מכרז בהתקשרות לביצוע עבודה מקצועית (הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים) במקצועות התכנון, העיצוב, ההנדסה והאדריכלות, וקובע רף איכות מוגדר וברור למזמין.
16 שנה אחר-כך, ב-1 ביוני 2009, רשם לזכותו הארגון הישג נוסף, כשתקנה 5 א' נכנסה לתוקפה. במסגרת התיקון הוגדרו מדרגות להתקשרות עם מתכננים:
- התקשרות בהיקף של עד 1.5 מיליון ₪ תיעשה בדרך של בחירה ממאגר המתכננים, על-פי אמות מידה של איכות בלבד.
- התקשרות בהיקף של 1.5 מיליון ₪ עד 3 מיליון ₪, או עבור פרויקט בלתי מוגדר, תיעשה בדרך של 'פניה תחרותית' לקבלת הצעות (מכרז סגור), תוך מתן משקל של 80% למרכיב האיכות ומשקל של 20% למרכיב המחיר.
- התקשרות בהיקף של 3 מיליון ₪ ומעלה תיעשה בדרך של מכרז פומבי, תוך מתן משקל של 80% למרכיב האיכות ומשקל של 20% למרכיב המחיר.
עוד נקבע, כי הצעות החורגות בלמעלה מ- 15% מחציון הצעות המחיר (אם הוגשו לפחות חמש הצעות) תיפסלנה, ובלבד שלא נפסלו מחצית מן ההצעות הכשרות שהוגשו למכרז.
במזכר הבנות שנחתם ביוני 2009 בין פורום הארגונים הכלכליים (ביניהם להב וההסתדרות) ובין משרד האוצר, הוטמע סעיף לפיו חוק חובת המכרזים (לרבות כל התקנות והצווים) יוחל, באופן הזה, גם על חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות בישראל והחברות הכלכליות שבשליטתן.
הצעת חוק רלוונטית הוכנה ע"י עו"ד אברהם פורז (שנשכר ע"י הארגון) והיא מונחת בימים אלה על שולחן הכנסת.
משמעות ההישג: ככל שהתקנה חלה על מגוון רחב יותר של גופים ורשויות, כך פוחתים המכרזים אשר בבסיסם עומדת שאלת המחיר - ואיכות הביצוע הופכת לשיקול העיקרי.
ניתן לומר כי כבר עתה, בניגוד למצב ששרר בעבר (ושבא לידי ביטוי בפרויקט נתב"ג 2000, רכבת ישראל ונמל אשדוד), מכרזי תכנון על בסיס השכר הזול ביותר נעלמו כמעט לחלוטין ממאגר המכרזים המפורסמים ע"י גופים ציבוריים וממשלתיים.